מכירים את הסיטואציה הבאה.. סיימתם שיחה עם חבר. שיחה לא הכי נעימה. הטונים עלו. ואתם מרגישים מרוקנים, חסרי אנרגיה. באופן אוטומטי אתם פותחים את המקרר ומחפשים משהו להכניס לפה, להרגע קצת..
מפה לשם אתם נרגעים, יושבים קצת עם הטלפון. גוללים לחדשות וקופצת לכם ידיעה שמכניסה אתכם למתח. בלי לשים לב, אתם עם הטלפון ביד מתקדמים שוב למקרר ושולפים עוד חטיף לנשנש..
אחרי תקופה, אתם שמים לב שהשמנתם. המכנסיים קצת לוחצות.. ואתם אומרים “די אני חייב להפסיק לנשנש”.. ומשום מה, המחשבה הזו עושה לכם חשק להכניס איזה משהו לפה..
אתם מוצאים את עצמיכם בתוך לופ של רגשות ומחשבות מעיקות שגורמות לכם לאכול עוד ועוד..
ותוהים: מה קורה לי? למה אני לא מצליח לעצור?
ואם יש לכם יותר מודעות: למה כל פעם שאני עצבני/ משועמם/ פגוע אני חייב לאכול?
בואו נבין רגע מהו דפוס.
דפוס זו התנהגות שחוזרת על עצמה שוב ושוב.
בתחילה היה לנו רווח מההתנהגות ולאט לאט זה הפך להרגל.
בפעם הראשונה כשנער צעיר מעשן, הוא מרגיש גבר, חלק מהחבר’ה. עם הזמן העישון הופך להרגל, לדפוס.
דפוס זה בעצם הרגל.
כשעשינו את הפעולה הזו בפעמים הראשונות, היה שם רווח.
וככל שהפעולה חזרה על עצמה,התרגלנו לעשות או לעשות את הפעולה הזו, זה הופך לאוטומט.
ברמה המחשבתית, היתה שם מחשבה שהאמנו שהיא נכונה. שהיא המציאות. וככל שחזרנו על הדפוס הזנו וחיזקנו את האמונה במחשבה הזו. עד השלב שאנו רוצים להשתחרר מהדפוס..
ברמת החוויה, נוצר חיבור בין הפעולה לרגש. כשהנער עישן את הסיגריות הראשונות שלו, הוא הרגיש שייך, חלק מהחבר’ה.
נוצר חיבור בין פעולת העישון לתחושת השייכות.
הנער לא מודע לתחושה הזו. זה נמצא ברמה התת מודעת. והיא מלווה את הפעמים הבאות שיעשן גם כשהעישון יפוך להרגל.
גם בחוויה שלילית נוצר רגש שיכול להביא להימנעות מפעולה. הימנעות שיכולה להפוך לדפוס. למשל בחורה שחוששת לצאת לדייטים בעקבות פגיעה בעבר.
רגע, אבל יש גם הרגלים טובים…
הרגלים הם פעולות שאנו עושים באופן יומיומי ותדיר, עד שהפעולה הופכת לכמעט אוטומטית.
בלי שנצטרך להשקיע אנרגיה של כח הרצון. בלי להתאמץ וליצור מוטיבציה.
ישנם הרגלים שמשרתים את המטרות שלנו וישנם כאלו שגם פוגעים בנו או בסביבה.
למשל התרגלנו לצחצח שיניים כל בוקר וזה מצויין.
התרגלנו לדבר בטון מסויים כשאנחנו לחוצים/עצבנים.
הרגלי חשיבה- כמו שהתרגלנו לצחצח שיניים כל בוקר כך גם התרגלנו לחשוב את אותם מחשבות על עצמינו, העולם, על אנשים. למשל התרגלנו שכשקורה לנו משהו רע אנחנו מחפשים אשמים.
וככל שאנחנו משתמשים במחשבות שהתרגלנו אליהם, אנחנו מחזקים את החלק במוח שרגיל להשתמש בהם, ובפעם הבאה שהסיטואציה תקרה שוב, המחשבה, שאותה התרגלנו לחשוב, תקפוץ בקלות.
רגשות- התרגלנו להרגיש את אותם רגשות כל פעם שקורה לנו סיטואציה מסויימת/ כשאנחנו נזכרים בה. למשל התרגלנו להרגיש אהובים ומשמעותיים בכל פעם שמחמיאים לנו, או להיפגע כשמישהו מעמיד לנו גבול או מבקר אותנו.
מהi אמונות?
האמונות הם מחשבות שאנו מאמינים בהם. ואנחנו חווים אותם כאילו הם היו המציאות עצמה.
למשל, אנחנו מאמינים שסדר = רוגע, כסף = ביטחון, כדי להרוויח יותר צריך לעבוד קשה.
יש לנו אמונות רבות על העולם, על עצמינו והסביבה. האמונות נוצרו בתהליך החיים, דרך חוויות שחווינו, חינוך שנטעו בנו הורינו והדמויות הסמכותיות בחיינו, התניות של הורינו כלפי עצמם או כלפינו, התניות של הסביבה.
הדרך שבה חווינו את העולם יצרה בנו אמונה שזה העולם עצמו. האמונה הזו נמצאת בתת המודע ודרכה אנו מפרשים את העולם. אם פגעו בנו כילדים, ואנחנו חושבים ברמת התת מודע שאנו לא ראויים לאהבה. זה השדר שאיתו אנחנו הולכים בעולם וכך אנו חווים אותו. גם אם אנחנו לא מודעים אליו.
האמונות יכולות לשרת את המטרות שלנו ובמקביל לפגוע במטרות אחרות שלנו.
אמונות מגבילות הם אמונות שתוקעות אותנו מחשבתית ולא מאפשרות לנו להתקדם ולפרוץ.
על צרכים ורגשות..
בנוסף להרגלים שכבר התרגלנו אליהם, התנהגויות רבות שלנו מביעות צורך המבקש להתמלא. וכשהצורך הוא עמוק ואינו מתמלא נוצר רגש שלילי.
ויתכן שאנו מנסים לחפות על כאב שקיים מתחת, כאב על הצורך שלא התמלא.
לעיתים אנו נמנעים מפעולות מסויימות כי אנו חוששים להיפגע. וכדי למלא את הצורך העמוק יותר שקיים מתחת, אנחנו עלולים למלא אותו בדרך שאינה ממלאת את הצורך ואפילו פוגעת בנו.
למשל, אישה שנפגעה מגבר בחייה וחוששת לצאת לדייטים. ובמשך שנים היא לא יוצאת כדי לא להיפגע. מצד שני הצורך שלה באהבה ובזוגיות לא מתמלא. ובאופן מודע או לא מודע היא תנסה לחפות על הצורך שלה, לאו דוקא בדרך ששנכונה לה.
אז, גילינו שיש לנו דפוסים שלא מקדמים אותנו, מה עושים כדי לשנות?
נתבונן פנימה לתוך הדפוס.
לכל דפוס התנהגות ישנה כוונה חיובית. הסיבה הפנימית למה שאנחנו עושים.
התבוננות בכוונה החיובית מאפשרת לנו לראות את עצמינו באור חיובי וחומל. וזה מאפשר לנו להשתחרר מהדפוס בקלות יותר.
כוונה חיובית יכולה להיות: תחושת ביטחון, הגנה עצמית, חופש, נאמנות לעצמי.
יחד עם זאת, כשאנחנו רוצים לשנות דפוס. לנהל את חיינו במקום להתנהל, נבדוק מה אנו מרוויחים ומה אנחנו מפסידים כשאנו מתנהלים מהדפוס. כשאנחנו פועלים בדרך מסויימת יש לנו רווח ויש לנו הפסד.
נבדוק מהם ומה משתלם לנו יותר.
ובאיזה עוד דרכים ניתן להשתמש כדי למלא את הצורך הפנימי?
לסיכום
כדי ליצור שינוי,נשתמש במרכיבים שיצרו את הדפוס כדי לשנות אותו:
נתרגל לעצור לפני פעולה שפוגעת במרות/ בשאיפות שלנו או כשאנו חוששים לעשות פעולה שיכולה להיטיב איתנו. נשקיע מחשבה בסיבות שלנו. בכוונה החיובית.
נקשיב למחשבות שמנהלות את אורח החיים שלנו, ונבדוק האם הם משרתות אותנו, האם הם נכונות באופן ודאי?
את המחשבות נוכל לכתוב ולבדוק אותן אחת אחת, כמה הם רלוונטיות.
את התובנות שעולות לנו תוך כדי התהליך, כדאי לרשום ולהזכיר לעצמינו שוב ושוב כדי ליצור ערוצים חדשים במוח. להתרגל לחשוב מחשבות חדשות.
נפריד בין הרגש לפעולה. נעשה בדיקת רגשות לפני כל פעולה או המנהלת אותנו, ניתן לרגשות שעולים הכרה וחמלה, בלי לשפוט אותם. ממש כפי שרצינו שהורינו יפעלו כלפינו בהיותינו ילדים.
ויחד עם זאת, נזכור שהכרה ברגש לא מונעת מאיתנו את העשיה!
נתרגל את תורת המחירים. מה נרוויח ומה נפסיד מכל פעולה. ונבחר. נזכור שגם אי עשיה היא בחירה.
נתמקד בחלקים הטובים שקיימים בנו, ביכולות ובכשרונות שלנו. בכל הזדמנות אפשרית.
ניצור חלום בדמיון, של איך שאנחנו רואים את עצמינו בעוד שנה, שנתיים אחרי שנפתר מהדפוס, איך נרגיש, נתנהג? כיצד יראו חיינו ללא הדפוס? מהם הרווחים העתידיים שיצטברו לנו?
